מה באמת מייצר שינוי בחיינו?

אנשים טועים לחשוב שכדי ליצור שינוי בחייהם הם צריכים לעשות פעולות מסוימות.
אבל זה לא מדויק.
הרי אם זה היה כל כך פשוט היינו עושים שינוי בקלות, לא?

כדי ליצור שינוי, צריך לבנות מערך רגשי שתואם את השינוי הזה.
מעין בסיס פנימי שיכול להחזיק ולהכיל את השינוי. 

מהו מערך רגשי ואיך הוא קשור ליצירת שינוי?

למערך הרגשי שני מרכיבים מרכזיים שמשפיעים על היכולת שלנו ליצור שינוי בחיינו:

1. תפיסות עולם ואמונות.
החל מהרגע שאנו נולדות (ויש האומרים שאפילו עוד בעוברות), אנחנו מעניקות פרשנויות לחוויות שאנו חוות.
כל פרשנות כזו מתויקת בתיקייה וירטואלית במוחנו ונשלפת מתוכה בסיטואציות מתאימות, כדי להגן עלינו ולאפשר לנו להתמודד עם המציאות המשתנה של חיינו.
עם הזמן, הפרשנויות האלה מתקבעות והופכות לאמונות ולתפיסות שיש לנו לגבי עצמנו, לגבי בני אדם ולגבי העולם.

הנה דוגמאות לפרשנויות נפוצות:
החיים הם קשים
כדי להצליח צריך לעבוד קשה
גברים הם… מניאקים, אי אפשר לסמוך עליהם, תוקפניים, אגואיסטיים
נשים הן… מניפולטיביות, נצלניות, נזקקות, אגואיסטיות
אני חלשה/לא אסרטיבית/פחדנית
לעולם לא אצליח ב…

2. מנגנוני התגובה שלנו.
מנגנוני התגובה הם כל אותם מנגנונים אוטומטיים שפיתחנו ואשר מבוססים על תפיסות העולם והאמונות שלנו, שבאמצעותם אנחנו מגיבות למתרחש בסביבתנו.

לרוב, אלה הם מנגנונים לא מודעים, שממש מתרחשים ברמת הגוף. כאילו הגוף שלנו פועל עוד לפני שהמחשבה מנתחת את הסיטואציה.
בדיוק כפי שאנחנו נוהגות באוטו ויכולות לשוחח בטלפון, כיוון שהגוף שלנו יודע לנהוג באופן אוטומטי, כך אנחנו נוהגות להגיב לסיטואציות שונות בחיינו באופן אוטומטי.

מנגנון תגובה הוא ממש כמו שביל סלול היטב שאנחנו יודעות לנסוע בו, כמעט על עיוור.

הדרך הכי טובה להכיר את המנגנונים שלנו היא דרך מערכות יחסים קרובות, כמו בני זוג, הורים וילדים.
הם אומרים משהו, לוחצים לנו על כפתור מסוים ותוך שנייה אנחנו מגיבות באוטומט בכעס, ריצוי, עלבון או כל דבר אחר.

מציאות חיינו היא שיקוף של המערך הרגשי שלנו

אז אנחנו מתבוננות על העולם דרך העדשה של תפיסות העולם שלנו,
מקבלות החלטות ופועלות על בסיס תפיסות העולם ובאמצעות המנגנונים האוטומטיים שלנו
ולכן מציאות חיינו היא שיקוף של המערך הרגשי שלנו.

כשאנחנו עושות פעולות במטרה ליצור שינוי, אך לא משנות את תפיסות העולם שלנו, זה קצת כמו לצבוע שיער ולצפות שגם השורשים יהיו בצבע החדש.
השינוי אולי יקרה, אך הוא יהיה שטחי ולא יחזיק מעמד זמן רב.

אז איך בונות מערך רגשי שתואם את השינוי שאנחנו רוצות ליצור?

1. ראשית, מכירות את תפיסות העולם והאמונות שלנו. מזהות אותן, מעלות אותן מתת המודע אל המודע, חוקרות את הדרכים בהן הן משרתות אותנו ומאמצות אמונות ותפיסות שתואמות את השינוי שאנחנו מבקשות ליצור בחיינו.

2. שנית, מכירות את המנגנונים האוטומטיית שלנו.
לומדות לזהות אותם ולהבין איך הם משפיעים על התוצאות שאנחנו רואות בחיינו היום.
בוחרות דרכים חדשות להגיב, שמיטיבות איתנו ועם הסובבים אותנו ומתרגות אותן.

ומה עוד דרוש כדי ליצור שינוי?

כדי להצליח ליישם ולבנות את המערך הרגשי הנכון ליצירת שינוי את זה דרושים שלושה מרכיבים נוספים:

סקרנות, מעט אומץ והרבה תרגול והתמדה.

סקרנות – כיוון שזיהוי של תפיסות עולם ומנגנונים דורש מאיתנו התבוננות פנימה והיכרות עם העולם הרגשי שלנו.

מעט אומץ – כיוון שההתבוננות פנימה יכולה להיות, לעתים, מאתגרת (אך בהחלט מתגמלת).

תרגול והתמדה – כיוון שאמונות ומנגנונים הם כמו כביש סלול שאנחנו רגילות ללכת בו וכעת אנחנו מייצרות שביל חדש. ככל שנלך בו יותר, השביל הזה יתרחב ויהיה לנו נוח יותר לעבור בו, עד שהוא יהפוך לברירת המחדל שלנו.

ואז נדע שבאמת יצרנו שינוי משמעותי. לא רק בפעולות החיצוניות, אלא גם במערך הרגשי, כך שהשינוי הוא לא כמו צבע לשיער, אלא כמו DNA חדש שמשנה גם את הצבע של השורשים.  

מאחלת לכן להצליח ליצור את השינוי שאת מבקשות עבורכן,

בהצלחה ובאהבה,
מירי קנבסקי